הנחיות לשימוש בטוח ב-MDMA:
בדיקת החומר
קודם כל, חשוב לוודא שהחומר שיש בידיכם הוא אכן MDMA. ניתן לעשות זאת באמצעות מספר ערכות בדיקה – Marquis, Folin, Mecke ו-Mandelin. מספיק לבדוק עם מרקיז ועוד אחת מהאחרות בשביל לקבל זיהוי בודאות גבוהה יחסית.
מינון
הדבר הראשון לשים לב אליו בשימוש באמדיאמאיי על מנת למנוע נזק הוא להקפיד על מינון נכון. מומלץ לא לעלות אף פעם מעל 150 מ”ג (0.15 ג’) בתור מינון ראשוני ועוד 75 מ”ג (0.075 ג’) בתור חיזוק לאחר שעה וחצי. אין לקחת יותר מחיזוק אחד ובאידיאל מומלץ להמנע גם ממנו. חשוב לקחת את שני המינונים במכה ולא “לשתות אותם בשלוקים”. הדרך הקלה ביותר היא לשקול את הכמות המבוקשת ולשים אותה בתוך נייר גלגול או בקפסולה ולבלוע.
במינון גבוה יותר לרוב יש יותר תופעות לוואי בלי שיפור משמעותי בחוויה. המינון בטווח הסביר של משקלים של אנשים מבוגרים לא דורש התאמה למשקל הגוף.
תדירות
על מנת לאפשר למוח ולמאגרי הסרוטונין להתאושש לאחר שימוש ב-MDMA, יש לתת לו הפסקה של לפחות 5 שבועות, עם המלצה חמה מאוד להפסקה של 3 חודשים.
הסכנות של מינון ותדירות מופרזים
ככל שעולים במינון, יותר מתופעות הלוואי המיידיות (התכווצות שרירים, נעילת לסתות, אי שקט מוטורי) והמאוחרות (דאון). יותר סיכון לרעילות עצבית. ככל שעולים במינון יש גם סיכון לתופעות מסוכנות עד מוות (יתר חום גוף, ירידה מסוכנת במלחים, תמס שריר וכדומה).
ככל שעולים בתדירות, יש סיכון גדול יותר להצטברות של נזקים עצביים לאורך זמן שיכולים להוביל לאנהדוניה (קושי להרגיש הנאה בחיים), חוסר יציבות ותנודתיות קיצונית במצבי רוח, פגיעה ביכולות קוגניטיביות, ועד בעיות פיזיות כמו רעידות בלתי נשלטות בחלקים שונים בגוף.
עליה בתדירות ובמינון גם יחד תחריף את ההשלכות השליליות של שניהן, ובנוסף תגרום ל”שחיקה” גדולה של ההשפעה מפעם לפעם.
שתייה במהלך הרול
בהיבט השתייה קיימים שני מצבים מסוכנים אפשריים במהלך הרול:
- שתיה מעטה מדי והתייבשות
- שתיה מרובה מדי והפרה מסוכנת במאזן המלחים בגוף בעקבות תופעת אצירת שתן שנגרמת מהסם.
על כן יש להקפיד על שתיה מבוקרת, במידה.
כמות השתיה הנדרשת משתנה בהתאם לסיטואציה ולכמות ההזעה אך כלל אצבע הינו חצי ליטר כל שעה. ניתן להיעזר בבקבוק לצורך הבקרה. כמו כן ניתן לשתות נוזלים המכילים אלקטרוליטים כגון משקאות איזוטוניים, מי קוקוס וכו’ על מנת לרענן את מאגר המלחים בגוף.
טמפרטורה
ככל שהטמפרטורה עולה, כך עולה הנזק החמצוני למוח. עקב כך, מומלץ לא לצרוך MDMA בסביבה שהטמפרטורה שלה היא מעל 25 מעלות. כן, מסיבות הן לא הסביבה האידיאלית לכך.
תוספי תזונה
על מנת למזער עוד יותר את הנזק החמצוני למוח, מומלץ לשלב נטילה של נוגדי חמצון עם הרול. בתור התחלה, מומלץ לקחת 300 מ”ג של חומצה אלפא ליפואית (ALA) כשעתיים לפני הרול ואז כל שעתיים במהלכו. על מנת לצמצם את הנעילות במהלך ההשפעה מומלץ לקחת גם תוסף מגנזיום (רצוי גליצינאט, אבל הכל הולך חוץ ממגנזיום אוקסיד) – 400 מ”ג כשעתיים לפני הרול ועוד במהלכו על פי הצורך. לפירוט נוסף על תוספי תזונה ל-MDMA, מוזמנים להציץ כאן >> //rollsafe.org/mdma-supplements/
דאון
אחד הדברים המדוברים בהקשר של MDMA זה הדאון שלו. הוא מתחלק לשניים –
דאון גופני – עייפות ותשישות, מתרחשת כמעט תמיד ולכולם ונמשכת בין יום לשלושה ימים אחרי הרול.
דאון נפשי – מאוד אינדיבידואלי, משתנה מאדם לאדם ומפעם לפעם, מאופיין בתחושה של דיכדוך, מרמור, רגישות יתר לגירויים שליליים, ועוד.
להקפיד על כל ההוראות לשימוש בטוח ב-MDMA יכול להקטין את הסיכויים של הדאון הנפשי ולרכך אותו, אבל לא בהכרח יכול למנוע אותו.
אין ממש מה לעשות עם אף אחד משני סוגי הדאון מלבד מנוחה, אוכל בריא, וקצת פעילות גופנית כשהעייפות מתחילה לחלוף.
לחלק מהאנשים עוזר לקחת נוסף בשם 5-HTP בשילוב עם EGCG, אבל ההשפעה שלו לא נבדקה מדעית. חשוב להתחיל לקחת את התוספת רק 24 שעות אחרי הרול ולא מיד אחרי.
כמו כן, חשוב להפנים שהדאון הוא חלק מהחוויה ואולי להבא לשקול מינון יותר נמוך.
Welcome to WordPress. This is your first post. Edit or delete it, then start writing!